מערכות הגוף, סימפטומים ומחלות

גוף האדם בנוי מתת-מערכות שונות כאשר כל תת מערכת היא מערכת בפני עצמה. מערכות אלה הן בין היתר: העצבים, ההובלה (דם), השלד, השרירים, הנשימה, העיכול, ההפרשה, הרבייה, והעור.
החלוקה המקובלת למערכות היא חלוקה על-פי תפקוד ומטרת המערכת. עם זאת, חשוב להדגיש, כי פעולה מסויימת במערכת אחת תלויה תמיד בשיתוף פעולה עם יתר המערכות. לדוגמא, תהליך הנשימה אינו יכול להתרחש ללא שיתוף פעולה בין מערכת הנשימה לבין מערכות השלד, השרירים, העצבים וההובלה. תנועה היא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק  בין מערכות העצבים, השלד, השרירים, וכן הלאה.
סימפטומים (תסמינים) הם תופעות יוצאות דופן המופיעות במערכות הגוף השונות ומשבשות את תיפקודן. הכוונה היא לתופעות כמו חום גבוה, פריחה, נזלת, כאבים בחזה/בגרון/בפרקים, שלשולים, הקאות, צרבות, דפיקות לב, סחרחורת ונדודי שינה.
הרפואה מתרגמת את הסימפטומים לאבחנה והאבחנה מובילה לטיפול. כאשר הטיפול מוצלח הסימפטומים נעלמים. החלק החשוב ביותר בתהליך האבחון והטיפול בסימפטומים הוא איסוף המידע מהמטופל.
  
תרגום הסימפטומים לאבחנות היא מלאכה לא פשוטה כלל, שכן סיפטומים מסוימים, כמו כאבי בטן או כאבי ראש, יכולים להצביע על מחלות רבות בינהן מחלות קלות לצד מחלות קשות ואפילו מסכנות חיים.
אם בהליך איסוף הנתונים מתעורר צורך, המטופל מופנה לבדיקות שונות בינהן בדיקות מעבדה, צילומים ובדיקות הדמיה כדי לאשר או לשלול מצבים שונים.
לעיתים, בהיעדר אבחנה מדויקת הרפואה מציעה טיפול סימפטומטי, כלומר טיפול בסימפטומים של המחלה ולא בגורמיה. דוגמה מובהקת לטיפול סימפטומטי היא מתן תרופות להורדת חום.
בדיוק עבור מצבים אלה, בהם הרפואה אינה מזהה את גורמי המחלות ומציעה טיפול סימטומטי, נועדה הסריקה הגופנית במדיגנוסטיקה. סריקה זו מעניקה תמונת מצב מקיפה ותורמת להבנת מצבו הרפואי של האדם. הבדיקה הגופנית במדיגנוסטיקה סורקת את כל האיברים ומערכות הגוף ואת רמת התפקוד שלהם. 
במקרה של ליקוי תפקודי במערכת מסויימת מתבצע איתור של גורמי הליקוי ומתקבלת המלצה לדרכי טפול.